החלטה בתיק רע"א 23062-03-13

1.         בהתאם לסמכותי מכוח סעיף 406(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 ולאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה, אני מוצאת כי אין היא מצריכה תשובה.

            יחד עם הגשת הבקשה למתן רשות ערעור הוגשה בקשה שכונתה: "בקשה בהולה" לעיכוב הליכים לרבות עיכוב הליכי עיקול ותפיסת הרכב.

2.         בקשת רשות הערעור מתייחסת להחלטת ביניים של בית משפט השלום בחיפה (כבוד השופטת מירב קלמפנר-נבון) מיום 19/2/13 בתיק רע"צ 37794-03-13 אשר הורתה כי הליכי הוצל"פ בתיק 02-42622-11-0, שנפתח לצורך מימוש משכון, יעוכבו אך ורק כנגד הפקדת מלוא גובה החוב הנקוב בתיק ההוצל"פ ומתן אישור על הפקדה זו באמצעות מזכירות ההוצל"פ.

3.         כמפורט בבקשת רשות הערעור, מדובר בהסכם שנחתם בין המבקש ובין המשיבה מס' 1 (להלן: המשיבה או הזוכה ) ביום 16/3/11 לפיו ניתנה למבקש הלוואה בסך של 43,000 ש"ח. בגין הלוואה זו כבטוחה שועבד רכבו של המבקש - רכב מסוג רנו מגאן 2008 לטובת המשיבה.

            אין חולק כי המבקש לא עמד בתשלומי ההלוואה. לטענתו, נגרם הדבר עקב פריקת כתף יד ימין ביום 13/6/11 והוא הופנה לניתוח דחוף, כאשר מקור הפגיעה בפציעה קרבית של המבקש המוכר כנכה צה"ל.

            למשך תקופה מסוימת לא ננקטו הליכי גבייה.

נכון ליום 3/8/11, עמדה יתרת חוב ההלוואה של המבקש על סך של 44,416 ש"ח. ב-11/8/11 נתפס הרכב על פי צו לתפיסתו. לצורך שחרור הרכב שילם המבקש סכום של 8,000 ש"ח במשרד ב"כ המשיבה. כנגד הסכום הנ"ל שוחרר הרכב ובמקביל נדרש המבקש לחזור ולהשלים את כלל הפיגורים.

4.         לטענתו, במסגרת משא ומתן שנוהל בינו לבין המשיבה באמצעות בא-כוחה הייתה הסכמה לעכב את תפיסת הרכב כדי לאפשר לו להחזיר חיובי הפיגורים בהסדר כזה או אחר, וכי למעשה לא עמדה המשיבה בהסדר שהוסכם ביניהם והמשיכה להפעיל הליכי הוצל"פ.

5.         מעיון מכלל המסמכים עולה כי כב' רשמת ההוצל"פ (הגב' איה מחאג'נה-כרמאן) בהחלטה מיום 11/2/13 בתיק ההוצל"פ דחתה טענת שיהוי שהעלה המבקש, לאור העובדה שלאחר פתיחת תיק ההוצל"פ, הגיע המבקש להסכם עם המשיבה לצורך פירעון החוב, והסדר זה הופר כך שנוצרו פיגורים. בנסיבות אלה נקבע שאין עוד לתת כל משקל לטענת השיהוי.

            וכמו כן, נדחתה טענת המבקש כי עומדת לו הזכות לקזז מתוך החוב הנטען סכום של 4,500 ש"ח.

6.         על בסיס האמור לעיל, דחתה כב' ראש ההוצל"פ בקשה לעיכוב ביצוע לרבות עיכוב תפיסת הרכב בהחלטה שניתנה ביום 2/2/13, וכמו כן נדחתה בקשת עיכוב ההליכים על ידי כב' השופטת מירב קלמפנר-נבון, בהחלטה שניתנה על ידה ביום 19/2/13 והתנתה קבלת הבקשה בהפקדה של מלוא החוב הנקוב בתיק ההוצל"פ.

7.         בבקשות שהוגשו בפניי דנתי תחילה בבקשה לעיכוב ביצוע וניתנה החלטה על ידי ביום 17/3/13, לפיה התניתי עיכוב הליכים בתיק בהפקדת סכום של 20,000 ש"ח, כאשר סכום זה כולל בתוכו 6,000 ש"ח עירבון לצורך דיון בבקשת רשות הערעור, וזאת עד ליום 19/3/13.

            המבקש לא הפקיד את הסכום האמור ובמקום זאת ביום 20/3/13 - לאחר שחלף המועד לביצוע ההפקדה - הגיש בקשה בהולה חוזרת לעיון חוזר ולעיכוב ההליכים לרבות עיכוב הליכי עיקול ותפיסת הרכב. בקשה זו נדחתה אך ניתנה למבקש שהות נוספת להפקיד את סכום ההפקדה עד ליום 7/4/13.

8.         מבדיקת התיק בתוכנת "נט-המשפט" על ידי המזכירות, ובדיקה חוזרת על ידי בית המשפט עולה כי הסכום לא הופקד.

            בנסיבות אלה, יש לדחות את הבקשה לעיכוב ביצוע וכן לדחות את הבקשה לעיכוב הליכי עיקול ותפיסת הרכב.

            לעניין בקשת רשות הערעור, דינה אף היא להידחות, מבלי לבקש תשובת המשיבים. מששועבד הרכב בגין הסכם הלוואה שנחתם עוד 16/3/11, ומשנוצרו פיגורים, ועל אף הסדרי הפשרה, המשיך המבקש לצבור פיגורים בהחזר, רשאית הייתה המשיבה לממש את השעבוד על הרכב, ששימש בטוחה לכיסוי חוב ההלוואה.

9.         עוד יודגש, כי הסכום שנדרש המבקש להפקיד לקח בחשבון את חוב הפיגורים המצטבר, לפחות בחלקו, כלל בתוכו את העירבון שעל המבקש להפקיד לצורך בקשת רשות הערעור, ואף ניתנה ארכה לביצוע ההפקדה, והכל תוך התחשבות במצבו של המבקש ונחיצות הרכב, כפי שפורט בבקשות החוזרות על ידי המבקש.

ואולם, לצד התחשבות בנסיבותיו של המבקש עצמו, אין להתעלם מזכותה של המשיבה כזוכה לקבל החזר מלא של ההלוואה שניתנה, במיוחד לאחר שהיה כבר הסדר פשרה בין הצדדים לסילוק חוב ההלוואה, וגם בו לא עמד המבקש.

בנסיבות אלה, אין מקום ליתן רשות ערעור, וכמו כן נדחית הבקשה לעיכוב ביצוע.